בישראל מתרחשות מדי שנה אלפי תאונות דרכים ורבבות ישראלים מעורבים בהן ונפגעים במהלכן. חלק מהתאונות קטלניות (מעל 300 הרוגים בשנה על פי ממוצע השנים האחרונות) חלקן קטלניות פחות שלא מסתיימות במוות וחלקן "קלות" יותר אך עדיין מותירות אלפי נפגעים קשים שיסבלו מנכות חמורה למשך שארית חייהם.
כמובן שנפגע תאונת דרכים יכול לסבול הן מפגיעה גופנית והן מפגיעה נפשית.
למרבה ההקלה, רוב תאונות הדרכים מסתכמות בפגיעות שנחשבות לפגיעות "קלות", אך אליה וקוץ בה – פעמים רבות דווקא הפגיעות הקלות מתגלות כפגיעות שההשלכות שלהן יתגלו רק בהמשך הדרך וזו בדיוק התשובה לשאלה מדוע צריך עורך דין במקרה של מעורבות בתאונת דרכים?
נוכח ריבוי תאונות הדרכים במדינת ישראל, נקבע חוק מיוחד לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולפיו, כל אדם שנפגע בתאונה ואפילו התאונה ארעה באשמתו, יהא זכאי לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב המעורבות בתאונה.
הגוף הנתבע במסגרת תאונת דרכים הוא כמעט תמיד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה – ומכאן ההגיון שבבחירת שמו – חובה לערוך ביטוח לפיצוי נזקי גוף (להבדיל מפוליסת ביטוח מקיף לרכב). במקרים מסויימים הגוף הנתבע יהיה קרנית, כפי שיפורט בהמשך.
הזכאות לפיצוי מחברת הביטוח המבטחת בביטוח החובה מתקיימת גם לגבי אדם שנהג בשכרות וגרם לתאונה ונפגע.
תאונות הדרכים ודרכי קבלת הפיצויים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות – (1) תאונות בדרך לעבודה, במהלך העובדה ובחזרה ממנה, (2) תאונות שמתרחשות בדרך ליעד אחר (נסיעה פרטית).
במקרה של תאונות שאינן תאונות עבודה ניתן לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נהגתם או נסעתם בביטוח חובה, כפוף לכך שהנהג בעל רישיון נהיגה תקף. במידה והולך רגל נפגע בתאונת פגע וברח או כאשר אין ביטוח חובה לרכב יש לתבוע את קרנית (קרן לפיצוי נפגעים בתאונות דרכים).
קראו עוד על עו"ד לתאונת עבודה
במקרה של תאונות בדרך לעבודה יש לתבוע את ביטוח החובה של הרכב וכן את הביטוח הלאומי.
דווקא האופי הימיומי של תאונות הדרכים בשילוב העובדה כי מרבית הפגיעות הן פגיעות "קלות" מדגיש את הצורך בליווי מקצועי משפטי למן הרגע הראשון של התרחשות התאונה.
למרבה הצער, את נזקי הגוף שנגרמים עקב הפגיעות הנחשבות קלות, קשה יותר להוכיח מבחינה רפואית ומשפטית וזאת לעומת פגיעות קשות וברורות אשר חומרת הפציעה והשלכותיה מתגלות מהר וכמעט ללא ספק ואף מתועדות בזמן אמת על ידי גורמי חוץ כגון משטרת ישראל, מד"א, כוחות כיבוי וכדומה.
למעשה רבות מאותן פגיעות המוגדרות כקלות עלולות לגרום לנפגע סבל רב בין השאר עקב הופעתם של כאבי ראש כרוניים, כאבי שרירים למיניהם, כאבי גב וצוואר, כאבים בכל אברי הגוף, מגבלות תנועה למיניהן ואף התפרצות תסמונות כאב שונות כגון פיברומיאליגיה, ובהרבה מקרים גם טראומה נפשית. נפגע הסובל מאחת או יותר מתסמינים אלה סביר להניח שיפגע אורח חייו היומיומי וצורת התפקוד השוטף אף במקרה בו לא נראים סממנים חיצוניים של הפגיעה ותוצאותיה.
את המונח פגיעות "קלות" ניתן לתרגם למונחים הרפואיים הבאים:
הבעיה העיקרית עם נפגעים הסובלים מפגיעות אלה ודומות להן, היא כי לא תמיד הם מודעים לחומרת הפגיעה ולצורך לטפל בה ולתעד את הטיפול. לעתים קרובות הם סבורים כי מדובר במכה קלה שתיכף תעבור, אך במקרים רבים אין זה כך והבעיות מתחילות להתגלות רק כעבור זמן מה עד שלעתים ישנו קושי לקשור את הכאבים והנזק אל קשה ארוע התאונה.
כמובן שעורך דין מנוסה העוסק בייצוג נפגעים בתאונות דרכים יגביר את סיכוייכם לבסס את התביעה שלכם על אף הקשיים המתוארים לעיל, אך עדיין ההשלכות של האיחור יכולות להיות רבות וקשות ולא תמיד התוצאה המיטבית מובטחת.
חברות הביטוח הן גופי ענק הבקיאים בחוקים ובנהלים ואף מאוגדים תחת איגוד חברות הביטוח בעוד שמולם עומד לרוב הנפגע – האזרח הפשוט אשר לא מודע לחוקים, לנהלים ולזכויות המגיעות לו על פי חוק.
הנפגע והמבוטח מייצגים שני קצוות של אותה הקשת ועל כן בעלי אינטרסים מנוגדים. האינטרס של חברות הביטוח הוא לשלם כמה שפחות ואילו האינטרס של הנפגע הוא לקבל פיצוי כמה שיותר גבוה שישקף את חומרת פגיעותיו.
רק עורך דין המתמחה בתחום תאונות הדרכים ונזקי הגוף, יכול להבטיח את זכויות הנפגע מול חברות הביטוח.
עוד במסגרת יחסי הכוחות הלא מאוזנים בין הנפגע לחברות הביטוח עומדת החקירה. נכון להיום כמעט בכל מקרה של תאונה, חברות הביטוח שולחות חוקר פרטי, מיומן וסמוי לרוב, אשר בקלות יכולים להטעות את המבוטח הנפגע ולגרום לו לומר דברים שלא התכוון ואף לגרום לו לבצע פעולות שלא רצה לבצע או שאינו יכול לבצע והכל בתואנות שווא כגון איסוף משלוח חבילה דחוף וחד פעמי או הפחדה בשל הקמת אנטנה סלולרית מחוץ לבית והכל על מנת לתעד את המבוטח יוצא מביתו בכוחות עצמו. חוקרים אלו פועלים מטעם חברות הביטוח ודואגים לאינטרס של חברות הביטוח בלבד.
כאמור – רק עורך דין המתמחה בתחום תאונות הדרכים ונזקי הגוף, יכול להבטיח את זכויות הנפגע מול חברות הביטוח.
לסיכום – בכל מקרה של תאונת דרכים, בה קיים אפילו ספק קל שבקלים לפגיעה, המלצתנו הגורפת והחד משמעית היא לפנות לחדר המיון או לכל מוקד רפואי אחר. במסגרת הביקור יש לספר בקצרה על אירוע התאונה ולפרט את הפציעות והחבלות שנגרמו בו. למסמך ראשוני זה חשיבות מכרעת בכל מקרה של התדיינות בין הנפגע לחברת הביטוח ועל כן אין להקל בו ראש.
תיעוד הפגיעה במסמכי בית החולים או מרכז רפואי כלשהוא (בנוסף לצילומים של הנזק ושל מקום האירוע) עשוי להתגלות פעמים רבות כ"ראיית הזהב" שתבסס את הזכות שלכם לתביעה ופיצויה.
ולסיום – השאלה שהכי מעסיקה את הנפגעים היא כמה צריך לשלם לעורך דין כדי לטפל בתביעה לנזקי הגוף.
בענין זה יודגש ויובהר כי שכר הטרחה קבוע בחוק שלא יעבדו עליכם!
שכר הטרחה נקבע כאחוזים מסך הפיצוי הסופי ותלוי בשלב שבו הסתיימה התביעה:
ממליץ לכם לצפות בעשרת "הכללים הראשונים" שאני ממליץ לפעול לפיהם לאחר מעורבות בתאונת דרכים.
